הסכם חלוקת עיזבון והממשק בין דיני המשפחה לדיני המקרקעין

אמנם, לכאורה, נהוג להתייחס אל דיני המשפחה ואל דיני המקרקעין כאל שני תחומי חוק ומשפט שונים ונפרדים לגמרי, אולם, למעשה, מקרים משפטיים רבים מייצרים נקודות השקה בין שני תחומי המשפט הללו. נקודות השקה אלה מחברות בין שני התחומים, ולעיתים קרובות, הם נכרכים יחדיו, כבמקרים של סכסוכים במשפחה המתגלעים על בסיס שותפויות משפחתיות בנכסים, התנגדויות לצוואות בעיזבונות עם נכסי מקרקעין רבים , הסכמי חלוקת עיזבון בין יורשים וכן הלאה.

באופן טבעי, בדומה לכל המקרים המשפטיים החד-תחומיים האחרים, גם המקרים המצויים בנקודות הממשק שבין דיני המשפחה לדיני המקרקעין דורשים את התמחותו המקצועית של עורך הדין המייעץ או המייצג, אבל כאן, מן הסתם, מתעורר אף אתגר גדול יותר, מאחר ועורך הדין המטפל בתיק חייב לשלוט ללא רבב בשני תחומי ההתמחות..

הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון הינו דוגמה למקרה משפטי כזה, הבה ונעסוק מעט בבעייתיות הנובעת ממנו. ותחילה, הרקע לבעייתיות זו – על פי חוק הירושה, התשכ”ה – 1965 יורשי מנוח יירשו את העיזבון בחלקים שווים ביניהם, אולם, למרות קביעה זו, רשאים היורשים בעריכת הסכם חלוקת עיזבון אשר במסגרתו תוסדר חלוקת הרכוש שביניהם באופן השונה לגמרי מזה אשר קבוע בחוק, ואף באופן שונה מזה המפורט בצוואתו של המנוח המצווה. נוסף על כך, עומדת בפני כל אחד מהיורשים זכות ההסתלקות מחלקו שבעיזבון – על ידי הסתלקות כללית מחלקו שבעיזבון (כשחלקו בעיזבון מתחלק בין שאר היורשים, כאילו היורש אשר הסתלק מחלקו כלל לא נמנה על היורשים), או, לחילופין, על ידי הסתלקות מהעיזבון לטובתו של אדם ספציפי (שבנוגע אליו, קובע סעיף 6(א) לחוק הירושה מפורשות כי על אדם ספציפי זה להיות בן/ת זוגו, צאצאו או אחיו/אחותו של המוריש).

מהו מקורה של הזכות להסכם חלוקת עיזבון שאינו תואם את הדין או את רצון המנוח?

סעיף 110 (א) לחוק הירושה משרטט שתי דרכים קיימות ואפשריות לחלוקת עיזבון, ועל פיו, נכסי העיזבון מחולקים בין יורשים על פי צו בית המשפט או על פי הסכם שביניהם. נוסף על כך, על הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים לא חל צורך באישור בית המשפט, ואף ניתן לסטות בתנאי הסכם כזה מהוראות הצוואה הקיימת ללא אישורו של בית המשפט. ניתן גם לראות התייחסות נוספת לעניין זה בסעיף 111 (ג) לחוק הירושה אשר קובע "הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן…"

אלו יתרונות עומדים לצד הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים?

בנוסף למניעת סכסוכים במשפחה, היתרון המרכזי הקיים בעריכת ההסכם בין היורשים, הוא כי מאחר והמדובר בשינוי חלוקתם של נכסי מוריש באופן שונה, נכס מקרקעין, כדוגמה, לא יחייב את היורשים אותו בתשלום מס הרכישה או מס השבח בעת העברת זכויות בלשכת רישום המקרקעין, וזאת – בניגוד לעסקאות המכר הרגילות. למעשה, בניגוד לעסקאות המכר הרגילות על חלוקתם של נכסי מוריש באופן שונה לא קיימת חובת הדיווח לרשויות המס במדינה, אין צורך בביצוע תכנון מס ואך לא קיימת הדרישה להציג בפני הגוף המנהל את רישום הנכס את אישורי המיסים, כתנאי להעברתן של הזכויות על שמם של היורשים המוסכמים המצוינים בהסכם חלוקת העיזבון.

תיקון מספר 50 לחוק מיסוי מקרקעין

תיקון מספר 50 לחוק מיסוי מקרקעין שינה ההלכה שהייתה נהוגה ועל פיה במקרים בהם היורשים החליטו על חלוקה מחודשת של העיזבון לאחר רישום זכויות על שמם בפנקס המקרקעין, הליך ההורשה תם ואילו החלוקה המחודשת מהווה עסקת מקרקעין על כל המשתמע מכך. כיום, מסתיים הליך ההורשה רק לאחר ביצוע חלוקתם הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים ולא לאחר רישום זכויותיהם בפנקסי המקרקעין. תיקון זה חסך סכסוכים במשפחה, בעיקר במקרים בהם קיימים שני יורשים היורשים בחלקים שווים נכס מקרקעין וכספים ומאפשר להם להגיע להסכם חלוקה שונה, באופן שבו האחד מהם זוכה במלוא הזכויות בנכס בעוד שהאחר מקבל את כל הכספים.

 

כאמור, מדובר בדוגמה בולטת לכך כי נדרשים מעורך הדין המטפל ניסיון והתמחות בשני תחומי הדין הללו. דוגמאות נוספות ורבות לכך ניתן לראות בתיקי סכסוכי נדל"ן בבית משפט למשפחה, במקרים של העברות מקרקעין ללא תמורה בתוך המשפחה, העברת נכס המקרקעין אגב הליך הגירושין וכיו"ב.

שתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

מיסוי עסקת מקרקעין

כל עסקת מקרקעין בישראל טומנת בחובה עלויות מס שונות החלות על כל אחד מן הצדדים. בעת בחינת כדאיות העסקה, עלויות המס חייבות להיכלל בה, שכן

מי צריך צוואה ולמה?

צוואה, כהגדרתה, מהווה מסמך משפטי, הצהרה בכתב שמטרתה להסדיר את חלוקת נכסיו של האדם לאחר מותו. על פי החוק הישראלי קיימים ארבעה סוגי צוואות –

מיסוי עסקת מקרקעין

כל עסקת מקרקעין בישראל טומנת בחובה עלויות מס שונות החלות על כל אחד מן הצדדים. בעת בחינת כדאיות העסקה, עלויות המס חייבות להיכלל בה, שכן

מי צריך צוואה ולמה?

צוואה, כהגדרתה, מהווה מסמך משפטי, הצהרה בכתב שמטרתה להסדיר את חלוקת נכסיו של האדם לאחר מותו. על פי החוק הישראלי קיימים ארבעה סוגי צוואות –

צרו קשר

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד רוית עימבר עמיאל