מי צריך צוואה ולמה?

צוואה, כהגדרתה, מהווה מסמך משפטי, הצהרה בכתב שמטרתה להסדיר את חלוקת נכסיו של האדם לאחר מותו. על פי החוק הישראלי קיימים ארבעה סוגי צוואות – צוואה הניתנת בכתב יד, צוואה הנערכת בפני עדים, צוואה הנערכת בפני רשות וצוואה הנערכת בעל פה. אולם, למרות הפירוט הנוגע לסוגי הצוואות, אין החוק מגדיר את ההוראות הספציפיות לאופן עריכתה של הצוואה. כך שצוואה עשויה להתייחס לכלל הרכוש שהיה ברשות האדם המצווה בעת מותו, ואף לכלול את ההוראות המפורטות ואת התנאים לביצועה ולביצוע חלוקת הרכוש, ומאידך, עשויה הצוואה להיות כללית למדי, כשהיא כוללת רק את הקווים המנחים הכלליים לביצוע.

באילו מקרים מחייבת המציאות בעריכת צוואה?

ככלל, תמיד מומלץ לערוך צוואה, אם חשוב לכם שהנכסים שלכם אכן יגיעו לידיהם של היורשים שאליהם אתם מכוונים. אולם, ישנם מקרים בהם (על מנת למנוע סכסוכים מאוחר יותר בין היורשים או התנגדות לצוואה), עריכת צוואה מסודרת ותקפה חשובה במיוחד:

  • כאשר אתם מצויים במעמד של ידועים בציבור – במקרים כאלה, מומלץ לערוך את הצוואה על מנת למנוע סכסוכים אפשריים הנוגעים למעמדו של הידוע בציבור שנותר.
  • במקרים של פיצול ירושה – במקרים בהם המוריש מוריש חלקים ספציפיים מהעיזבון שלא בהתאם להוראותיו של חוק הירושה.
  • במקרים בהם קיימות זכויות שימוש ברכוש שקיים צורך להסדירן לאחר מות המצווה.
  • במקרים בהם אתם בני זוג פרודים או גרושים או מתפקדים כהורה עצמאי.
  • אם אתם בני זוג מבוגרים שאין לכם ילדים וככל הנראה גם לא יהיו לכם כאלה.
  • אם אתם זוג הנשוי בנישואים שניים ומעלה, ולכל אחד מכם ילדים משלו מהנישואים הקודמים.

מי יכול לרשת אדם על פי הצוואה?

במקרים בהם מנוח מותיר אחריו צוואה, מדובר ב"ירושה על פי צוואה", והיורשים אותו הם אנשים, גופים או ישויות משפטיות שמופיעים בצוואה, כשחלוקת עיזבונו של המוריש מתבצעת על פי חלוקתה בצוואה.

אדם בוגר (מעל ל-18) יכול להוריש רכושו באמצעות הצוואה אף לילדים שעתידים להיוולד בתוך פרק הזמן של 300 ימים ממועד פטירתו.

במקרים בהם מוריש מציין זאת מפורשות, הוא רשאי להוריש גם לתאגידים את רכושו (במקרים כאלה, הזכאים ליהנות מנכסי העיזבון בהם זכה התאגיד הם הזוכים בנכסי התאגיד).

לעומת זאת, לא זכאים לרשת – אנשים אשר הורשעו בהליך פלילי בגין מעורבות במות המוריש (או שהורשעו בניסיון לגרום למות המוריש) גם אם הם מוזכרים מפורשות בצוואה. אף מי אשר הורשע בפלילים בגין העלמת הצוואה האחרונה, בזיוף, בתביעה לירושה על בסיס צוואה מזויפת, או אפילו הורשע בניסיון לעשות את אחד מהללו – אינו זכאי לרשת.

 כאשר לא קיימת צוואה – ירושה המועברת על פי הדין

במקרים בהם לא קיימת צוואה, מגדיר חוק הירושה את סדר היורשים / קרוביו של המנוח על פי דין ("ירושה על פי דין"). במקרה שאין למנוח יורשים, המדינה יורשת את העיזבון והוא יועבר לידי האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים.

על מנת לחלק עיזבון מנוח בירושה על פי דין, יש צורך בקשת צו ירושה לרשם המקומי לענייני ירושה במשרד המשפטים על פי הסמכות המקומית.

בהיעדר קיומה של צוואה, זכות הראשונים לירושה מתחלקת בין בן/בת הזוג של המנוח/ה לבין ילדיו/ה של המנוח/ה – לפי החלוקה הבאה – בן הזוג מקבל את מחצית הירושה, ואילו הילדים מתחלקים ביניהם במחצית הנותרת בחלקים שווים. נוסף על מחצית הרכוש, זכאים בני הזוג למטלטלין ולרכב של המנוח/ה. אלמנות זכאיות לקבל את דמי כתובתן ותוספת כתובה, ואף, בנסיבות המסוימות, לדרוש דמי מזונות מן העיזבון. מכאן, ממשיך חוק הירושה ומגדיר את סדר היורשים על פי דין.

דבר נוסף שחשוב לציין, הוא כי ירושה של קופות הגמל או ביטוחי המנהלים אינה נחשבת לחלק אינטגראלי מעיזבונו של אדם, ורכיבים מסוג זה מועברים אוטומטית למוטב שמופיע ברישומים שלהם. כך שאם אינכם מעוניינים בכך, תידרשו לציין זאת מפורשות בגוף הצוואה. עוד חשוב לזכור, כי למרות שלא קיימת הגבלה על מספר הצוואות אותן רשאי אדם להשאיר, הצוואה התקפה המאוחרת יותר, היא זו המבטלת את הצוואות שקדמו לה.

שתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מאמרים נוספים

מיסוי עסקת מקרקעין

כל עסקת מקרקעין בישראל טומנת בחובה עלויות מס שונות החלות על כל אחד מן הצדדים. בעת בחינת כדאיות העסקה, עלויות המס חייבות להיכלל בה, שכן

מיסוי עסקת מקרקעין

כל עסקת מקרקעין בישראל טומנת בחובה עלויות מס שונות החלות על כל אחד מן הצדדים. בעת בחינת כדאיות העסקה, עלויות המס חייבות להיכלל בה, שכן

צרו קשר

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד רוית עימבר עמיאל